פיתוח עסקי באפריקה
03-376-0376

יש לנו גם מדיניות פרטיות ששומרת עליך.

ממשלת ישראל לא מגלה את אפריקה

פורסם לראשונה ב-TheMarker

 

בביקורו באחרונה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בליבריה, הוא הכריז: "ישראל חוזרת לאפריקה". בשנה האחרונה פועל ראש הממשלה נמרצות לחזק את הקשרים הדיפלומטיים והכלכליים של ישראל עם מדינות אפריקה, מתוך כוונה מוצהרת להיעזר בהן לשבירת הצבעת הנגד האוטומטית באו"ם ובארגונים בינלאומיים אחרים נגד ישראל.

 

ב–26 ביוני 2016 קיבלה ממשלת ישראל החלטה תחת הכותרת "חיזוק הקשרים הכלכליים ושיתופי הפעולה עם מדינות אפריקה". החלטת הממשלה כוללת מהלכים ממשלתיים, כמו הקצאת תקציבים זעומים לשיתופי פעולה בין־ממשלתיים עם מדינות אפריקה בתחומי הבריאות, החקלאות, המים והסדר האזרחי, ולצדם צעדים שנועדו לחזק את פעילות המגזר הפרטי באפריקה.

 

גולת הכותרת של המהלכים הפרו־פרטיים היא פתיחת שתי נספחויות מסחריות של מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה בגאנה ובניגריה, נוסף על השתיים שכבר פועלות ביבשת — ביוהנסבורג ובניירובי. מי שמכיר את עבודת הממשלה לא יופתע לגלות שעל התוכנית לפתיחת אותן נספחויות שוקד מינהל סחר חוץ כבר שנים, והדבר אף פורסם ב–TheMarker בינואר, חצי שנה לפני שאושרה החלטת הממשלה המדוברת. כיום, שנה בדיוק לאחר אישור החלטת הממשלה, עדיין לא נפתחו שתי הנספחויות המובטחות.

 

כך או כך, בכל הנוגע לסיוע למגזר הפרטי לחדור לשווקים באפריקה, הצעדים המוצעים בהחלטת הממשלה — לרבות פתיחת הנספחויות המסחריות — אינם אפקטיביים. נספח מסחרי יכול לשמש דמות מפתח ביצירת היכרות וקשרים ראשוניים עם שוק היעד. בהקשר זה ראויה לציון פעילותה של הנספחות המסחרית ביוהנסבורג, שהקימה השנה ביתנים ישראליים בכנסים חשובים בתחומי החקלאות והבריאות שנערכו בדרום אפריקה. אך לצד פעילויות חשובות אלה, האתגר המרכזי שבפניו ניצבים יצואנים ישראלים הוא השקעה בפיתוח עסקיהם בשווקי היעד לאורך זמן.

 

חברות ישראליות הפועלות בהצלחה באפריקה יוצרות לעצמן נוכחות שוק בשווקי היעד שלהן. הן מפתחות מערכות יחסים מתמשכות עם שותפים מקומיים ומקבלי החלטות; מנטרות באופן רציף את התקדמות העסקות שלהן, ומתערבות לצורך טיפול בבעיות באופן שוטף. פעילויות אלה נכונות ורצויות לכל שוק, אך במקרה של פיתוח עסקי באפריקה, מדובר בתנאי הכרחי. ישראלים שמנסים לקצר תהליכים באפריקה, ומסתפקים בהתקשרות מרחוק באי־מייל, פגישות חפוזות, הופעה בכנסים ותערוכות, והשתתפות במכרזים נקודתיים, נוחלים בדרך כלל אכזבה.

 

אין ביכולתם של נספחים מסחריים נוספים לתת מענה לאתגרים ייחודיים אלה, ובהחלטת הממשלה מלפני שנה אין כלי אחר שמתייחס אליהם. כתוצאה מכך, הפוטנציאל המסחרי של ישראל באפריקה נותר רחוק ממיצוי. אם הממשלה מעוניינת לקדם את פעילותן של חברות ישראליות פרטיות באפריקה עליה להציע סל כלים המתאים להתמודדות עם הפערים בתרבות העסקית בין ישראל לאפריקה. הוספת שתי הנספחויות המדוברות הן בגדר מהלך הצהרתי בלבד.

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload