פיתוח עסקי באפריקה
03-376-0376

יש לנו גם מדיניות פרטיות ששומרת עליך.

תעשיית החדשנות הישראלית עם הפנים לאפריקה

פורסם לראשונה באנשים ומחשבים

 

תעשיית החדשנות בישראל ממשיכה לכבוש פסגות חדשות. לישראל יצא שם כייצואנית של מוצרים טכנולוגיים חדשניים מכל הסוגים, מטכנולוגיה חקלאית דרך מכשירים רפואיים חדשניים ועד לאפליקציות סלולריות יומיומיות הנמכרות במיליארדים. מה שלא ידוע בקרב רבים זה ששמה של ישראל הולך לפניה גם באפריקה. גם שם מותג הסטארט-אפ ניישן פופולארי בהקשרים רבים; נסיעתו של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ליבשת רק מוכיחה את הנחיצות בחיבור האסטרטגי בין ישראל למדינות אפריקה, גם בהיבטי הטכנולוגיה והחדשנות.

 

תפישות אלה מקבלות ביטוי אמיתי בשטח. במהלך ביקוריי העסקיים במדינות אפריקה הדרומית, אני נתקל בבקשות חוזרות ונשנות מצד המקומיים להביא אליהם טכנולוגיות ישראליות שישפרו את יכולותיהם בכל תחומי החיים, מגידול עגבניות ועד לאבטחת רשת. אולם למרבה האבסורד, המציאות היא שחברות טכנולוגיה ישראליות עדיין ממעטות לפנות באופן שיטתי לשווקים אפריקנים. היחידות שעושות זאת בהצלחה ניכרת הן חברות הפועלות בתחומים ביטחוניים, תחת מעטה חשאיות, אל מול דרגים בכירים בממשלות אפריקניות דמוקרטיות יותר או פחות. בתחומים אזרחיים נראה שתעשיית החדשנות הישראלית עדיין לא גילתה את השווקים האפריקנים המתעוררים, ומעדיפה – בינתיים – לפנות מערבה אל עבר שווקים מפותחים, או לכל היותר לסין ולהודו.

 

האם ההימנעות הזו משווקי אפריקה מוצדקת? בשנים האחרונות נראה שהולכת ומבשילה הקרקע לחדירה של טכנולוגיות מתקדמות למדינות שונות באפריקה. אמנם במדינות רבות באפריקה תשתיות בסיסיות, כגון מים וחשמל, עדיין לא הגיעו לסטנדרט המוכר לנו במערב, ובה בעת, התשתית הטכנולוגית מתקדמת בקצב מסחרר. שיעור החדירה של טלפונים סלולריים במדינות אפריקניות רבות גבוה במיוחד – בניגריה יש כיום כ-180 מיליון מנויי סלולר ושיעור החדירה עומד על כ-95%, בדומה לסין. בדרום אפריקה ישנם 60 מיליון משתמשים ושיעור החדירה שם דומה לישראל – כ-120%. בשנים האחרונות חדרו למדינות אפריקה הגדולות אמצעי תשלום המבוססים על "כסף סלולרי". אנגולה דוברת הפורטוגזית פועלת לסלילת כבל סיב-אופטי תת-ימי בינה לבין ברזיל, כדי לשפר את תשתית האינטרנט באזור. יזמים ואנשי עסקים ישראליים אחדים עשו את הונם מהחדרת ופיתוח תשתיות תקשורת למדינות שונות, בהן רואנדה וקונגו העניות.

 

אם כך, איזה תפקיד יכולים לקחת סטארט-אפים ישראליים המפתחים טכנולוגיות חדשות? בדומה לתהליך גיבוש ופיתוח של כל מוצר חדש, או התאמה של מוצר קיים, על המוצר לפתור בעיה אצל לקוחותיו הפוטנציאליים. במקרה של אפריקה, על המוצר לפתור בעיה אפריקנית מקומית. צריכים להבין שהבעיות הקיימות באפריקה שונות לרוב באופיין מהבעיות המוכרות לנו, ולכן נדרש מהיזם הישראלי מאמץ מיוחד בתהליך הלימוד וההיכרות עם הבעיות בשווקי היעד שלו. בתהליך זה אין מנוס מהיכרות אינטימית עם מדינות היעד באפריקה. מנגד, היכרות זו עשויה להניב הזדמנויות רבות להחדרתה של טכנולוגיה ישראלית.

 

דוגמה מעניינת היא זימבבואה. המדינה הדרום-אפריקנית חוותה בשנים האחרונות סדרה של משברים כלכליים בקנה-מידה עצום שהותירו את הכלכלה המקומית מרוסקת. כחלק מתוכנית הבראה אגרסיבית, נמחק בשנת 2008 הדולר של זימבבואה והוחלף בדולר אמריקני. ואולם, היות שזימבבואה איבדה את היכולת להדפיס את המטבע של עצמה, התפתח במדינה בשנים האחרונות משבר מזומן חריף, פשוטו כמשמעו – אין מזומן בכספומט. הממשלה פועלת לעודד את האזרחים לבצע כמה שיותר עסקאות באמצעים דיגיטליים, כלומר באמצעות כרטיסי חיוב, במטרה לאפשר לכלכלה להתגלגל למרות המחסור במזומנים. אפליקציות לביצוע תשלומים והעברות כספים, במיוחד בהיקפים קטנים, ימצאו קרקע פורייה בקרב 15 מיליון תושבי זימבבואה, הבנקים הפועלים במדינה והרגולטורים הממשלתיים.

 

גם תחום הרפואה יתפוס בשנים הקרובות מקום של כבוד בשיח הטכנולוגי-האפריקני. אחת הבעיות המורכבות באפריקה, גם במקומות שבהם קיימת מערכת בריאות מסודרת, היא מחסור ברופאים בכלל, וברופאים מומחים בפרט. לכך מצטרפת בעיית הנגישות: במדינות מסוימות, כגון בוצוואנה ונמיביה, המרחק בין החולה בכפר לבית החולים בעיר גדול מאוד, ובאחרות – כגון רואנדה – הדרכים משובשות והמסע הופך למפרך. טכנולוגיה המאפשרת לאבחן חולים מרחוק יכולה, למשל, לסייע לאחות במרפאה כפרית לקבל ייעוץ מרופא מומחה בבית החולים בעיר, וכך לקבל החלטה בדבר תחילת הטיפול בחולה עוד לפני שהתחיל את המסע המפרך אל בית החולים המרכזי. במקרים אחרים ניתן יהיה למנוע נסיעות מיותרות לבתי החולים, אם הטכנולוגיה תאפשר לעקוב מרחוק אחר מצבם של החולים. טכנולוגיות מסוג זה אטרקטיביות הן לממשלות והן לארגוני סיוע בינלאומיים המפעילים מרפאות מקומיות.

 

אפריקה הולכת ונפתחת כיעד אטרקטיבי ליזמים ומשקיעים זרים. חברות טכנולוגיות ישראליות שישכילו לתפוס נקודות אחיזה כבר עכשיו, יוכלו בעתיד ליהנות מיתרון הראשוניות בשווקים רבים וכך ליצור לעצמן מנועי צמיחה לשנים הקרובות.

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload