פיתוח עסקי באפריקה
03-376-0376

יש לנו גם מדיניות פרטיות ששומרת עליך.

מהפך בסחר עם אפריקה - בחסות ממשלת ישראל?

ממשלת ישראל פועלת נמרצות לחזק את הקשרים עם אפריקה. הדבר התבטא בביקור ראש הממשלה במזרח אפריקה ובמפגש עם מספר ראשי מדינות מהאיזור; בפעילויות שונות שעורך משרד החוץ בשיתוף עם שגרירי ישראל באפריקה; וכן באמצעות מכלול שלם של פעולות כלכליות לחיזוק יחסי המסחר עם מדינות אפריקה.

 

שיאה של המערכה הכלכלית התבטא בהחלטת ממשלה מספר 1585 מיום 26.06.2016 שעניינה חיזוק הקשרים הכלכליים ושיתופי הפעולה עם מדינות יבשת אפריקה. החלטת הממשלה מנחה את משרדי הממשלה השונים - בעיקר משרד הכלכלה, רשות החדשנות ומשרד הבריאות - לפעול להגברת שיתופי הפעולה הכלכליים, המסחריים והטכנולוגיים עם מדינות אפריקה.

 

בין היתר כוללת החלטת הממשלה את הפעולות הבאות:

  • הקמת שתי נספחויות מסחריות חדשות של משרד הכלכלה באפריקה;

  • הקצאת כ-2.5 מיליון ש"ח בשנה לצורך קידום פעילויות שיווקיות של חברות ישראליות באפריקה;

  • הקצאת כמיליון ש"ח בשנה למענקים לחברות ישראליות שיבקשו להתאים את מוצריהן לשווקי היעד באפריקה;

  • הקמת מרכזי מצוינות בשלוש מדינות באפריקה - אוגנדה, אתיופיה וקניה - בהפעלת משרד החוץ, שיציעו תוכניות הכשרה בהתבסס על מומחיות ישראלית;

קשה להתעלם מהתחושה שצעדים אלה הם בבחינת מעט מדי, מאוחר מדי. באפריקה יש כיום 54 מדינות (מתוכן 5 מדינות-אי); אף שיחסים דיפלומטיים ומסחריים חיוביים התקיימו בין ישראל ומדינות אחדות באפריקה במשך עשרות שנים, נראה שהזירה המסחרית הוזנחה. לשם המחשה, מינהל סחר החוץ במשרד הכלכלה מפעיל כיום 6 נציגויות מסחריות בסין, לעומת 2 נציגויות בלבד בכל 54 מדינות אפריקה - בקניה ובדרום אפריקה.

זאת ועוד, בשיחות עם גורמים שונים בממשלה המעורבים בפעילות המסחרית הבינלאומית של ישראל עולה תמונה אחידה למדי: אפריקה נכנסה בחודשים האחרונים למרכז תשומת הלב של גופי הממשלה, אך נראה שהם נעדרים הכלים וההיכרות הדרושים לקדם חברות ישראליות באפריקה באופן יעיל וממוקד. נכון להיום, ההתייחסות לאפריקה היא עדיין בבחינת כניסה לטריטוריה לא ידועה ולא מוכרת.

 

בכל הקשור לפעילות של חברות ישראליות, בין אם מדובר בהשקעה, במסחר או בשיתופי פעולה אסטרטגיים, אפריקה הייתה ונותרה מסתורית. נראה שלמעט קבוצות ישראליות נועזות במיוחד, שביכולתן לקדם פרויקטים גדולים ומסוכנים בהיקף גדול ולקחת על עצמן את מכלול הפעילויות והסיכונים הכרוכים בכך, חברות ישראליות ממשיכות להדיר את רגליהן מהיבשת השחורה.

 

הסיבה לכך נעוצה במיתוסים שונים שנקשרו בפעילות עסקית באפריקה, חלקם בצדק, לאורך השנים. כתבתי על כך בהרחבה במאמר נפרד. המפתח להתמודדות עם דעות קדומות אלו הוא בהכרה בכך שאפריקה אינה בעלת גוון אחד - כל מדינה באפריקה מתאפיינת בסביבה עסקית שונה, במידה גבוהה או נמוכה של שחיתות ופתיחות עסקית, בהזדמנויות וסיכונים שונים למשקיעים זרים. דווקא בהיבט זה החלטת הממשלה חוטאת לאמת, בכך שהיא אינה ממקדת את פעילויות הממשלה במדינות מסוימות וממשיכה להתייחס ל"אפריקה" כמקשה אחת.

 

לפיכך מסתמן שהפעילויות שהחלטת הממשלה מבקשת לקדם לא ישיגו את מטרת חיזוק הקשרים המסחריים עם אפריקה באופן ישיר. עם זאת, החלטת הממשלה אינה מיותרת; במידה שהפעילויות המסחריות המוצעות בה יבוצעו על הצד הטוב ביותר, בכוחן, לאורך זמן, להביא ליצירת אקלים עסקי ייחודי שיאפשר לחברות ישראליות להרחיב בעתיד את פעילותן באפריקה. ניצני הפעילות שחברות ישראליות יקדמו באפריקה יביאו לשיפור ההיכרות של המגזר העסקי הישראלי עם אפריקה וההזדמנויות הגלומות בה, ובהדרגה, אנשי מקצוע ישראלים ילמדו את הדרכים המיטביות לקידום עסקים ישראליים באפריקה.

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload